מוד בידוד

אורחים יקרים מה שלומכם? אני חייבת לאמר שעדין קשה לי להכנס למוד המבודד.... או להבין את המשמעות בכל נימי גופי... הרי לא הרבה השתנה בחיי, לא שיניתי אורחות חיים מקצה אל קצה. ההנחיות די מתיישבות בהתאם לאורח חיי הרגילים בין כה וכה... אני גרה בישוב מבודד, הבתים בו רחוקים אחד מהשני, ילדי בגרו כך שאני לא מעורה בחיי הקהילה מעבר לחברויות האישיות שאספתי לי כאן, ולקניות/סידורים תמיד דאגתי לצמצם לנסיעה אחת או שתיים בשבוע לעיר הגדולה - מעלות. ובכל זאת, בתוך עמי ועולמי אני חיה והקורונה הרי היא פה ושם ובכל מקום, ומאיימת גם עלי וחלילה על סביבתי הקרובה והרחוקה... ולעיתים החששות מזדחלות להן אל הלב פנימה ומיד אני מוצאת את עצמי מדחיקה אותן, וטופחת לי על השכם, שפעם, לפני 32 שנים, קיבלתי עם האביר שלי החלטה אינטואיטיבית לחלוטין, לבחור ולגור על קצה ההר במצפה מתת, הלא הוא מצפה בדד... ;) ואם צריך להתכנס לסגר, אז אביב! ואם מותר לצאת עד 100 מטר, אז בגינה שלי! ואם בגינה שלי אז כשהשמש לא חמה מדי, והרוח לא חזקה מדי, והאדמה עוד לא יבשה מדי, והפריחה אף פעם לא יותר מדי. בימים שכאלה אני ערה בגינה וישנה בבית. כלומר - תודה לך קורונה? אולי??? הדבר היחיד שחסר לי מאוד הוא צילצולי הטלפון שלכם להזמנת חופשה. האנרגיות שמציפות אותי בהכנת הצימר לקראת בואכם, השמחה לקבל את פניכם. ההבנה - שאת העונה היפה של הפריחות בגינה ובעיקר הרקפות, הכלניות והסחלבים שגדלים פה בר בשטח, השנה תפספסו - מעציבה אותי. אז בואו איתי אל היער הסובב את הצימר ( ואני מתכוונת רק ליער הפרטי שלי, בחצר שלי... ) כי צילמתי עבורכם כמה פרחים בתקווה שהתמונות יעזרו טיפ טיפונת לעודד אתכם ובשנה הבאה תשבו על המרפסת... איזו שתבחרו מתוך הארבע... ותתענגו.

ההלובורוס בשיא תפארתו בגינת הצימר

גרניון הלבנון, צמח בר, "נדיר בארץ, גדל בעיקר בגליל העליון, בעבי החורש. תפוצתו העולמית מצומצמת לארץ ישראל, סוריה ודרום טורקיה" ("צמח השדה")

דבורנית צהובה. "גאופיט בעל פקעת ממשפחת הסחלביים" ("ויקפדיה)

סחלב איטלקי (בשפה העממית ניקרא "איש עם פיש" :) בגלל מבנה הפרח)

פינה קטנטונת מתוך מרבדי הרקפות שפזורות ביער

ולסיום, פרחי הקמליה שנשרו מהשיח, מתארחים בקערת מי גשמים

מאחלת לכם ולנו בידוד קל ונעים ורק בריאות להתראות בינתיים בפוסט הבא מירה'לה